בסקירה : "לינוקס, לאן?" הבטחתי לספר רשמים על Manjaro. עברו כמעט 3 חודשים של שימוש, צברתי ניסיון עם ההפצה ובהחלט יש לי מה להגיד עליה. אתחיל מהסוף: התרשמתי מאוד לטובה מההפצה. ההפצה יציבה מאוד ובכל התקופה לא חוויתי קריסות או תופעות מוזרות. ההפצה משחררת עדכונים במה שנקרא Update Packs. בכל שבוע/עשרה ימים משוחרר Update Pack שמכיל אוסף עדכוני תוכנה. לכל Update Pack יש תיעוד (איזה חבילות משתדרגות, מה המפתחים משנים בעדכון ועוד…), כל החבילות נבדקו ולא אמורות להיות תופעות לוואי (ולי אכן לא היו כאלה).
להפצה מס' כלים נוחים שפותחו ע"י צוות Manjaro. דוגמא: mhwd-kernel דרכו ניתן להתקין,בקלות מדהימה, קרנלים שונים. ההפצה מתחזקת מס' קרנלים, חלקם מוגדרים כקרנלים יציבים, חלקם כקרנלים עדכניים. אני בחרתי להתקין את הקרנל העדכני ביותר שההפצה מציעה (3.13.5). מעבר לעדכוני קרנל, הפקודה mhwd מאפשרת לעדכן דרייברים שונים (כרטיסי מסך) ועוד…
Manjaro תומכת באופן רשמי שלושה שולחנות עבודה: XFCE (בו אני משתמש), Openbox ו- KDE. שני שולחנות עבודה הראשונים מאוד בשלים, קלילים ויציבים. KDE נוסף רק לאחרונה (כמו גם מה שנקרא ה- Community Edition, שם ניתן למצוא את Gnome ו- Cinnamon).
להבדיל מ- Linux Mint (ש- "רוכבת") על ה- repository של אובונטו, מפתחי Manjaro בונים בעצמם את החבילות ולא מתבססים על החבילות של Arch. ל- Manjaro שני ענפים: ענף יציב (בו אני משתמש) וענף בדיקות. מנהל החבילות שלה הוא pacman, אך גם yaourt מותקנת לצורך התקנת חבילות מ- AUR. להפצה סט מאוד גדול של חבילות תוכנה. גם חבילות מאוד נדירות הצלחתי להשיג (בדר"כ ב- AUR). תהליך ההתקנה של Manjaro מאוד פשוט. בסיום ההתקנה תקבלו סט מצומצם (אך קולע לטעמי) של תוכנות ותוכלו לעבוד באופן מיידי עם ההפצה (מה שלא קיים ב- Arch).
למי אמליץ לנסות את Manjaro? לכל אדם טכני, שלא פוחד משורת הפקודה, שמעוניין בעדכניות גבוהה של תוכנות, אך לא מעוניין להתעסק בהגדרות מערכת שונות ומשונות (כפי שצריך לעשות לעיתים ב- Arch). למרות שלא חייבים להשתמש בשורת הפקודה עדיין יכולים להיות בעיות (ברמת הפוטנציאל), ולכן אמליץ אותה רק לוותיקים מבינכם. מי שמעוניין ביציבות מאוד גדולה כדאי לו לעבוד עם ההפצות היציבות: Linux Mint 13 LTS, Crunch Bang ועוד…