שנה: 2009

בתקופה האחרונה, עם התפשטות התקני ה- DOK, גם כותבי הוירוסים שינו את אסטרטגיית הפעולה שלהם והם נעזרים בפופולאריות הגואה של ההתקנים הנתיקים כדי להפיץ את האיומים למחשבים שונים. למשתמשי Linux נראה שאין מה לדאוג אבל אין הדבר כך: התקן ה- DOK שלי למשל מוכנס למחשבים שונים (גם לחלונות) ומכאן שהוא בסכנה גדולה (סכנה בהידבקות והעברת האיום למחשבים אחרים).

ריימונד כתב בבלוג שלו שהוא קנה לאחרונה תוכנה שתפקידה להגן על ה- DOK. מסתבר שכל מה שהתוכנה עושה זה למלא את ה- DOK עד אפס מקום (ואז הוירוס לא יכול להדביק את התקן הזכרון). לאחר שהוא גילה שזה כל מה שהתוכנה עושה, הוא סקר מספר פתרונות חינמיים (לחלונות) שמבצעים את אותה הפעולה. ניסיתי את DonationCoder Dummy File Creator  (הרצתי באמצעות wine) והוא עובד היטב. מה שכן מצאתי את הפתרונות שהוצגו כלא נוחים לשימוש: תחילה יש לבדוק כמה מקום פנוי יש בהתקן הזכרון, ואז צריך לייצר קובץ מתאים ולהעתיקו להתקן הזכרון.

ברור שבלינוקס יש חלופות טובות ומהירות יותר. חשבתי על פתרון (סקריפט sh) שימצא לבד את השטח הפנוי וייצר קובץ מתאים (כך שהרצת הסקריפט "תסתום" מייד את ההתקן). הבעיה היא שלא תמיד ההתקן נמצא בסביבת לינוקס ולכן יש לחשוב גם בכיוונים אחרים (למשל: להתקין את cygwin בהתקן הזכרון ואז הסקריפט יוכל לרוץ בכל פלטפורמה).

בעניין הזה הייתי רוצה להיעזר בקהילה: איזה רעיון/פתרון עולה בדעתכם בנושא הזה: להכין קובץ exe שירוץ בסביבת לחלונות וקובץ נפרד ללינוקס, או להכין קובץ ללא תלות בפלטפורמה (אבל על איזה שפת תכנות כדאי לו להתבסס?), ואולי יש פתרון אחר שאני לא חשבתי עליו (חוץ מלקנות התקן DOK שמכיל מתג הגנה בפני כתיבה).

הערה: אם הפתרון יהיה מוצלח כמובן שאשחרר את התוכנה בקוד פתוח (אם התוכנה תהיה נוחה ותתפקד היטב נראה לי שיהיה לה פוטנציאל גדול להצליח)

למרות שאני מקפיד לא לכתוב על תוכנות שאינן חופשיות, הפעם אחרוג ממנהגי ואכתוב על Dropbox. מדובר בפתרון חינמי לסנכרון קבצים בין מחשבים (תמיכה בחלונות, לינוקס ומק).

מאפייני התוכנה:

• שטח אכסון של 2 גיגהבייט (בחינם)
• ניהול גרסאות (ניתן לשחזר גרסאות קודמות של קבצים)
• העברה רק של השינויים בקובץ (בדומה ל- rsync)
• גישה לקבצים מכל מקום (גם באמצעות מנשק Web)
• המידע מוצפן (אבל לא לסמוך על זה…)

קיימים גרסאות בינאריות להפצות המרכזיות, אך ניתן להתקין את התוכנה גם מקוד מקור (לא להתבלבל: קוד המקור הוא תוסף לנאוטליוס שתפקידו להוריד ולהתקין את הקוד הקנייני).

איך עובדים עם התוכנה? לאחר ההתקנה נוצרת תקיה בשם Dropbox. כל קובץ/ספריה שנניח בתיקיה הזאת יסונכרן מאופן מיידי עם שאר המחשבים (שמריצים את התוכנה). אז ברור שלא נעלה קבצים שמכילים סיסמאות או מסמכים רגישים אחרים, אבל בהחלט ניתן להשתמש בתוכנה עם קבצים פחות רגישים.

[youtube Sy66W6UyrzA]

הפתרונות שהצעתי במאמר הקודם התמקדו בניסיונות "להשתיק" את החומרה הקיימת. ברוב המקרים כדאי פשוט להחליף את החומרה לחומרה "שקטה" יותר. בחלק הזה אתמקד בפתרונות קירור למעבד. נבין תחילה איזה פתרונות קירור קיימים.

כשקונים מעבד ניתן לקנות אותו בתצורות הבאות:

• Box: קונים קופסה מקורית של Intel \ AMD כשבתוך הקופסה יש את המעבד, גוף הקירור ומאוורר פשוט (תצורה זאת נקראת גם Stock או Retail). המתכת שאמורה להיצמד למעבד ולקרר אותו עשויה מאלומיניום פשוט, וכדי שהמעבד לא יתחמם יתר על המידה מצמידים לו מאוורר. חשוב להבין שה- Bios שולט במהירות בה יסתובב המאוורר: כשלמעבד "חם" ה- Bios מורה למאוורר להסתובב מהר יותר. מאחר שגוף הקירור עשוי מחומרים פשוטים אז למעבד תמיד חם ולכן המאוורר מסתובב במהירות שנעה בין 2000-2500 סל"ד (ואין פלא ששומעים אותו). כשעובר זמן המאוורר נשחק ומתחילה תופעה נוספת: אבק חודר לציר המאוורר ותורם לבלאי מואץ שלו. אם במחשב חדש הרעש עוד נסבל, אחרי מספר חודשים הרעש הופך לבלתי נסבל.

  
  אריזת Box
  
  גוף קירור ומאוורר סטנדרטי

• Tray: בתצורת Tray המעבד מגיע בשקית וצריך להוסיף קירור אלטרנטיבי (תצורה זאת נקראת גם OEM). כשקונים מעבד בתצורה זאת חוסכים עשרות שקלים אותם אותם ניתן להשקיע בפתרון קירור טוב ושקט יותר

  

• Tray+Fan: בדר"כ חנויות זולות משתמשות בטריק הזה: הם רוכשים מעבדים מספקים שונים (אבל לא מהיבואן הרשמי). פתרון הקירור שמקבלים הוא ירוד ביותר (אפילו יותר מתצורת BOX).

איך ניתן להשוות את הרעש שמפיקים המאווררים השונים:

הרעש שמפיק מאוורר המעבד נמדד ביחידות dbm (יחס לוגריתמי). טווח השמיעה של האדם הוא בין 10 ל-150 דציבלים:

• 10 דציבלים – נשימה נורמלית
• 30 דציבלים – לחישה
• 60 דציבלים – שיחה רגילה
• 110 דציבלים – בכי תינוק, צעקה חזקה, מוזיקה רועשת
• 130 דציבלים – נחיתה והמראה של מטוסי סילון

ההמלצות שלי:
יש שלוש חלופות לפתרון קירור טוב ושקט:

• פתרון קירור פסיבי (ללא מאוורר כלל !!!):
  Thermaltake CL-P0071
  מחיר: כ- 220 ש"ח
  רעש: 0 dbm
  הערות:
  – יש לוודא שגוף הקירור מתאים למעבד
  – יש לוודא שגוף הקירור יכול להיכנס למארז שברשותכם (מדובר במפלצת בגודל לא סטנדרטי: 112x150x112)
  – ניתן לחבר לגוף הקירור מאוורר 120 מ"מ – וכך גוף הקירור יכול להתאים גם למבצעי Overclocking

  

• קירור אויר זול ושקט:
  דגם מומלץ: Arctic Cooling Freezer 64 Pro APM
  מחיר: 130 ש"ח
  הערות:
  – המאוורר תומך בטכנולוגיית PWM (כלומר שגוף הקירור מבקר את מהירות הסיבוב של המעבד (ולא ה- Bios)
  – אני משתמש בפתרון הזה בבית ומאוד מרוצה.
  

  
  

• קירור מים:
  פתרון קירור מעולה שמתאים במיוחד לביצוע Overclocking. מדובר בפתרון יקר (550 ש"ח ++) והאוכלוסייה שבוחרת בו היא בדר"כ אוכלוסיית הפריקים.

  

  
  קריאה נוספת:

• טמפרטורות ואמצעי קירור מומלצים: כאן
• פורום מומלץ: כאן

מאז ומתמיד היתה לי שריטה עמוקה למחשבים שקטים. למה אני מציין את העובדה הזאת? SML פרסם מאמר (בשני חלקים) שמסביר איך הוא ניסה לגרום ל- "מהיר" (המחשב המהיר שלו) לעבוד באופן שקט יותר. SML השקיע הרבה עבודה (וכסף) אבל בסופו של דבר "המהיר" התפגר… אז ראשית אני רוצה לנחם אותו ולומר שאותי למדו שמי שלא שרף לפחות פעם אחת לוח/מעבד/דיסק לא נחשב למישהו שמבין בתחום… 😉

כאמור אינני מכיר את SML אבל אין ספק שהתחלתי במרוצת הזמן לחבב אותו (המאמרים שלו תמיד מושקעים ומעניינים) . SML קנה מחשב חדש ושקט, אבל אצל רובכם, אני מעריך, בעיית הרעש קיימת. במאמר הבא אתן מספר טיפים להשתקת המחשב (מבלי להחליף רכיבים) .

אתחיל ואומר שבמחשב טיפוסי יש בין 3 ל- 6 מאווררים: 1-2 במארז (קדמי ואחורי), אחד בספק הכח, אחד במעבד, לפעמים אחד על לוח האם (על ה- Chipset) ולפעמים אחד על כרטיס המסך. כל אחד מהמאווררים הללו מרעיש בדרגה שונה אבל אנחנו תמיד נשמע את המאוורר הדומיננטי (כלומר המרעיש ביותר). אז איך יודעים איזה מאוורר הוא הדומיננטי? פשוט מאוד: מכבים את המחשב. שמים מברג בין מניפות המאוורר (כך שלא יוכל להסתובב), מדליקים את המחשב למספר שניות ומאזינים לרעש (אם מדובר במספר שניות לא יגרם נזק למאוורר או לרכיב המקורר). אם הרעש הופחת באופן משמעותי מצאנו את המאוורר הבעייתי. אם לא, שוב מכבים את המחשב ועוברים למאוורר הבא. לאחר שמצאנו את המאוורר "השורר" ניתן להחליפו בחדש (על כך במאמר הבא) או להשתמש באחת מהשיטות הבאות:

1. שימון וניקוי מאווררים (מדריך)
2. לספק לו פחות מתח. יש מספר מתאמים: מתאם מ- 12 וולט ל- 10 וולט: מתאים להורדת מתח למאוורר המעבד, ומתאם משולש (מולקס ל- 5 ,7.5 ו- 12 וולט) שמתאים להורדת מתח למאווררים במארז. הרעיון בפתרון הזה הוא שלא תמיד יש צורך בקירור אופטימלי (ובתמורה לקבל רעש מקסימלי). ניתן לאפשר למעבד להתחמם קצת יותר (בגבולות המותר) ובתמורה לקבל קצת יותר שקט (כמובן שהנ"ל צריך להתבצע בצורה מקצועית: כלומר להריץ את המחשב ב- 100% עומס, ולבדוק במקביל את הטמפרטורות של המעבד).

הערות כלליות:

• כשאני מרכיב מחשב אני מקפיד לבחור ברכיבים שיתרמו למספר מאווררים מינימלי במחשב (בדר"כ שלוש: אחד במעבד, אחד בספק ואחד בחלק האחורי של המארז). חשוב להבין: ככל שיש יותר מאווררים הרעש הכללי גדל ולכן אני אף פעם לא קונה כרטיס מסך (וגם לוח אם) עם מאוורר (בהתחלה המאוורר אולי שקט אבל בהמשך יש סיכוי שיתחיל להרעיש). אמנם הבחירה לא מאפשרת למחשב להיות עתיר ביצועים (במיוחד בנושא תלת מימד) אבל את המחיר הזה אני מוכן לשלם (בתמורה לשקט).
• המדריך הזה (וגם המדריכים הבאים) מיועדים למשוגעים לדבר (כמוני / SML). כל מי שפוחד / לא יודע איך להשתמש בטיפים עדיף שלא יתעסק עם הנושא! (אני, בכל מקרה,  לא לוקח אחריות).

די מסקרן אותי לדעת מהם ההעדפות של  משתמשים אחרים. אתחיל ואפרט את ההעדפות שלי, ואשמח אם המשתמשים הבאים יפרטו (כאן או בבלוג הפרטי שלהם) את ההעדפות שלהם: תומר כהן, נדב, רם-און, דורון אופק, מאיר קריחלי, דיאגו, צפריר, דוביקס, עידו קנר, ליאור קפלן, יואל לאון, שימי, דולב, ארתיום, חזי, חתול (עמיעד), zooz (זהר), שזיף (דולב), שלומי ישראל, ורוד (מיטל) ו- el.il (אלעד).

• הפצה: דביאן (60%) ואובונטו (40%). עובד כבר כמה שנים עם שתי הפצות…
• סביבת עבודה: Gnome
• מעבד תמלילים: אופן אופיס
• עורך טקסט: VIM
• נגן מוזיקה: Rhythmbox
• נגן וידאו: vlc
• שפת תכנות: python
• IDE לשפת התכנות: SPE
• שפה נוספת שהייתי שמח להכיר (לעומק): PHP
• מה הייתי לומד (לו היה לי זמן): Django ו- Latex
• משחקים אהובים: The Battle for Wesnoth ו- Pysol
• דוא"ל: Gmail
• דפדפן: פיירפוקס
• תוכנת גיבוי: Clonezilla
• חלוקה למחיצות: Gparted
• עורך אודיו: Audacity
• לקוח FTP:ד Filezilla

נ.ב.
כמובן שאשמח לקרא העדפות כם מאנשים שלא הזכרתי…