בניית אתר אינטרנט בבית – חלק ראשון

מה היו השיקולים שהנחו אותי לחזור לאופצית השרת הביתי ולא להמשיך ולהיעזר באחת מחברות האירוח בארץ ובעולם? המאמר מורכב משני חלקים: בחלק ראשון אסביר את השיקולים לבחירת שרת מארח לאתר, בחלק השני (שבוע הבא) אסביר כיצד בניתי את האתר הנוכחי (שרת, תוכנות ועוד..)

אבצע תחילה השוואה בין שלוש חלופות אפשריות:

שרת ביתי (מחובר לרשת הביתית):

יתרונות:

• יותר כיף (לי לפחות) שהשרת בבית. יש שליטה מלאה, מכל הבחינות, על השרת עצמו, על התכנים ועל נפח האיחסון.
• הרבה יותר זול (4-5 ש"ח בחודש) לעומת כ- 300-400 ש"ח להקמה ותחזוקת אתר בשרת מארח בחו"ל: חידוש דומיין עולה כ- 60 ש"ח בשנה ועבור האחסון תשלם כ- 7 דולר בחודש  (המבצעים של 3-4 דולר שמציעות רוב החברות הן לשנה הראשונה בלבד)
• אין צורך ברישום domain

חסרונות:

• רוחב פס צר שאינו מאפשר הורדות גדולות. כמו כן מספר המבקרים באתר אמור להיות צנוע יחסית
• חייבים לדאוג לאבטחת השרת ולגיבויים השוטפים שלו
• Down Time יחסית גבוה (הפסקות חשמל או כשהראוטר מאתחל עצמו ומקבל IP חדש, לוקח מס' דקות עד ששרתי ה- DNS מתעדכנים בכתובת החדשה)

שרת מארח, בתשלום, ברשת:

יתרונות:

• החברה המארחת דואגת לאבטחה ולגיבויים שוטפים
• קצב הורדה גבוה
• בדרך כלל מאפשרים לבנות מספר אתרים בו זמנית על אותו החשבון
• פחות כאב ראש, ונדרש פחות ידע טכני כדי להקים ולתחזק את האתר (החברה עושה את רב העבודה

חסרונות:

• יקר יותר.
• מצריך רישום domain
• פחות שליטה על האתר (בהשוואה לשרת ביתי).

שרת מארח חינמי ברשת:

יתרונות: כמו בשרת מארח בתשלום

חסרונות:

• שטחי אחסון מוגבלים (גם לבסיסי הנתונים)
• איטיים מאוד בהשוואה לאתרים בתשלום
• הגבלות שונות: רוחב פס / היכולת לשמור ולהוריד קבצים גדולים
• פרסומות
• מצריך עדיין רישום domain (עלות שנתית של 60 ש"ח).

מאחר שנפח התעבורה באתר שלי הוא נמוך יחסית, ומאחר ששרת ביתי מאפשר לי גמישות ויכולת לימוד מכסימלית בחרתי לחזור לאופצית השרת הביתי (אותו בניתי על Raspberry Pi).