לינוקס, לאן: פרק שישי: Arch, Manjaro ו- Open Suse

השבוע אסקור עוד מספר הפצות שבאופן אישי מסקרנות אותי:

ARCH LINUX
ארץ' היא הפצה מתגלגלת, כלומר הפצה שמקבלת עדכונים (לכל חבילות התוכנה שלה) באופן שוטף. ברגע שהתקנת ארץ', אתה לא צריך לשדרג בעתיד את מערכת ההפעלה מפני שהיא משתדרגת כל הזמן (באובונטו, לדוגמא, יש לשדרג את מערכת ההפעלה מידי חצי שנה). המשמעות היא כפולה: מצד אחד אתה עובד עם החבילות הכי עדכניות, מצד שני אתה צריך להיות עירני באופן מיוחד, מפני שאתה בהחלט יכול לחוות קריסות מעת לעת. ארץ' מיוחדת גם במנהל החבילות המהיר שלה (pacman), בדרישה ממנהל המחשב לטפל בקבצי מערכת, להגדיר באופן ידני הגדרות שונות ועוד…
בסיום התקנת ארץ' מקבלים Prompt. אין סביבה גרפית ובעצם מותקנים בשלב זה רק החבילות הבסיסיות ביותר לקיום ההתקנה. מכאן כל משתמש מתקדם כראות עיניו: חלק יתקינו סביבה גרפית (KDE, Gnome, Cinnamon ועוד…), וחלק אולי מייעדים את ההתקנה לטובת בניית שרת ולכן לא יתקינו סביבה גרפית בכלל. גם כשמתקינים סביבה גרפית, מקבלים אותה בגרסה הכי טבעית שלה. בד"כ צריך לטפל ברינדור פונטים, לבחור ערכת נושא יפה יותר ועוד… יצא לי לעבוד לא מעט עם ארץ', אבל היום הצרכים שלי הם אחרים: אני ממוקד בעבודה (ולא בתחזוקה של שולחן העבודה), היציבות מאוד חשובה לי ולכן נטשתי אותה. מה שכן, נראה לי שאנסה בקרוב את Manjaro Linux.

MANJARO LINUX
Manjaro Linux. היא הפצה המתבססת על ארץ', אבל קצת יותר שפויה: ההתקנה הרבה יותר פשוטה, הסביבה הגרפית מקונפגת מראש כך שצריך פחות להתעסק "בברזלים" וניתן לעבוד איתה באופן מיידי (ולהנות "מכל הטוב" שיש לארץ' להציע). להבנתי גם החבילות של ארץ' עוברות הקפאה ומשוחררות רק לאחר מס' ימים של בדיקה. בקיצור: מנג'ארו היא ארץ' לשפויים :). כשאנסה את מנג'ארו ויהיה לי מה לספר עליה מן הסתם אכתוב עליה כאן.

OPEN SUSE
בעבר מאוד אהבתי את סוזה, אך נטשתי אותה מפני שהרגשתי שהיא רצה "בכבדות" על המחשב שלי (ובמיוחד YAST שהיה איטי להחריד). מאז עברו הרבה מים בנהר, סוזה שחררו גרסה קהילתית בשם אופן-סוזה, הגרסה התפתחה ולאחרונה שוחררה גרסה 13.1. קראתי הרבה מאוד ביקורות על אופן סוזה 13.1 וכולם שיבחו את ההפצה. ההפצה היא אולי הראשונה שעושה שימוש מאסיבי במערכת הקבצים BTRFS ובכלי בשם SNAPPER שמאפשר לחזור אחורה בזמן (נניח שעדכון מערכת שגרם לקריסה. שימוש ב- Snapper יאפשר לחזור אחורה בזמן ולשחזר את הקבצים). לדעתי, מתוך צפייה בצילומי מסך ובסרטוני וידאו שונים, אופן סוזה היא אולי ההפצה הכי רצינית שיש ללינוקס להציע כיום. נראה שהמפתחים חשבו על כל פרט ופרט בשולחן העבודה. אז בהחלט יתכן שאקדיש בקרוב את אחד המחשבים שלי להפצה זאת. אמנם יהיה לי קשה לנטוש ולעבור להפצה מבוססת rpm, אבל אני חייב לצאת מהקיבעון הזה של הפצות deb…

לינוקס, לאן? פרק חמישי: Crunchbabg

לאחר שנטשתי את אובונטו חיפשתי כאמור הפצות אחרות שאוכל להשתמש בהן. במחשב שולחני אחד בחרתי להשתמש ב- Linux Mint Maya (הפצת LTS שנתמכת לתקופה של 5 שנים, ושמתבססת על אובונטו 12.04). במחשב הנייד בחרתי להשתמש תחילה ב- SolusOS, אך מסיבה עליה כתבתי במאמר הקודם, נטשתי אותה ועברתי להשתמש ב- Crunchbang.

אז מהי ההפצה בעלת השם המוזר קראנצ'באנג? אתרגם מדף הבית של ההפצה:
ֻ"Crunchbang היא הפצה המתבססת על דביאן 7 (Wheezy – הגרסה היציבה) שמציעה שילוב של מהירות, סטייל ותוכן. היא משתמשת במנהל חלונות קליל ומהיר בשם Openbox שהותאם לספק חווית לינוקס מודרנית מבלי לפגוע בביצועי המחשב. המטרה של Crunchbang היא ליצור הפצה יציבה, שתפיק את החוויה הטובה ביותר האפשרית מ- Openbox. כדי ליישם זאת ההפצה מתבססת על חבילות התוכנה של דביאן 7 (שידועה ביציבות ובאבטחה הגבוהה שלה) ועל חבילות תוכנה עצמאיות של Crunchbang המספקות את מה שנקרא "הפצת Crunchbang". ניתן לתמצת ולומר ש Crunchbang היא שכבה מעל דביאן 7 שמספקת חווית Openbox מושלמת."

אז למה התלהבתי ועברתי להשתמש ב- Crunchbang? אני משתמש במחשב נייד די ישן (HP 6530b), וכל ההפצות המודרניות רצות עליו בכבדות (תלת מימיד ואפקטים הם לא הצדדים החזקים שלו).   לאחר שימוש ממושך ב- Crunchbang אני יכול להעיד ולומר שאכן מדובר בהפצה מאוד יציבה וקלילה. אני מצרף צילום מסך סטנדרטי של שולחן העבודה שלה:

מנהל חלונות Openbox
מנהל חלונות Openbox

ניתן להבחין ולומר שלהפצה מראה מאוד מיוחד (שאפשר לאהוב/לשנוא) ושהיא שוברת כמה מוסכמות/הרגלים של משתמשי מחשב:  בצד ימין מופיע Conky, באמצע ניתן בצפות בתפריט ההתחל אותו ניתן לפתוח באמצעות לחיצה על מקש העכבר הימני (בכל מקום בשולחן העבודה), או ע"י צירוף המקשים Super+Space (בשולחן העבודה אין צלמית "התחל" כפי שאנו מכירים ממערכות הפעלה אחרות). בצד שמאל ניתן לצפות בתהליך עריכת תפריט ההתחל. ב- Crunchbang, כפי שכתבתי, הדברים מתנהגים מוזר במקצת: אם מתקינים תוכנה היא לא מתווספת באופן אוטומטי לתפריט ההתחל, וזאת בכדי למנוע עומס מיותר בתפריט ולהשאיר שם את הדברים החשובים באמת. ניתן לערוך את התפריט (להוסיף/להסיר תוכנות) ע"י עריכת קובץ XML (באמצעות כלי ש- Crunchnabg פיתחה או באופן ישיר בעזרת כל עורך טקסט מועדף). מי שמעוניין יכול כמובן להשתמש בפתרונות נוספים (Docky, ׂGnome-Do, Synapse) ולהפעיל ישומים באופן ישיר. בהפצה נעשה שימוש כבד בקיצורי מקשים של המקלדת כדי להפעיל תוכנות באופן ישיר ומהיר: SUPER+F יפעיל את מנהל הקבצים, SUPER+W יפעיל את הדפדפן ועוד… (בתפריט Conky מופיעים קיצורי הדרך לפעולות השוטפות).

כמה מילים על Openbox: בהתחלה הערכתי שאין סיכוי שאני יאהב את מנהל החלונות הפשוט והמוזר הזה, אך ככל שאני משתמש בו יותר כך אני מעריך אותו יותר… מנהל החלונות פותח לפני 11 שנים וכל מה שעושים מאז זה רק דואגים לשפר את היציבות, המהירות והקלילות שלו (הוא בכלל לא "פרימיטיבי" כפי שנראה וניתן אפילו להפעיל בו תכונות מתקדמות כגון Areo Snap).
למי שמבין אנגלית אמליץ לצפות בסרטון הבא דרכו יוכל להתרשם מ- Crunchbang. אם יהיה ביקוש אולי אעשה מדריך וידאו בעברית, אך נראה לי שניתן להסתפק במדריכים הרבים שכבר קיימים (גם אם לא מבינים 100% אנגלית ניתן להערכתי להבין מההקשר במה מדובר):
http://www.youtube.com/watch?v=59J8qrTQRd0

סיכום:
הייתי מסכם ואומר ש-Crunchbang מתאימה למשתמשי לינוקס מנוסים, שלא חוששים משורת הפקודה, שמחזיקים בחומרה ישנה וחלשה יחסית ושמה שעומד בראש מעייניהם היא העבודה עצמה על המחשב ולא "קישוטים"/אפקטים שונים (שאולי מרשימים כשלעצמם, אך לא תורמים במאומה ליצירתיות).

סטטיסטיקה על האתר שחזר לתחייה…

כאמור כמעט שנתיים וחצי לא כתבתי באתר. לפני כחודש חזרתי לכתוב במתכונת שבועית קבועה (מאמר אחד שמתפרסם בכל יום שישי בשעה 14:00). יאמר שלא עשיתי פרסום רב: כתבתי הודעה אחת ב- whatsup, אך מה שנראה שעשה את העבודה הוא ה- planet שהמשיך לדגום במרץ את ה- RSS של האתר. אני לתומי הייתי בטוח שאיבדתי את כל הקוראים שלי, אך מסתבר שלא!

Statistics

מניתוח סטטיסטיקת הביקורים באתר ניתן ללמוד שהתנועה באתר בשנה האחרונה שאפה לאפס . זה לא מפתיע מפני שהאתר היה נחשב ל- "מת" גם בקרב מנועי החיפוש. מאז הפרסום הראשון (לפני כחודש) יש תנועת מבקרים קבועה: קצת מעל 200 מבקרים שונים ביום (שמבקרים בממוצע בכ- 600 דפים ביום). בהתחלה חשבתי שמדובר בהתעוררות של מנועי החיפוש, אך לא! אם תביטו בטבלה תראו שהביקורים של מנועי החיפוש די מתונה (2-4 כניסות ביום). גם מתגובות שקיבלתי למאמרים השונים הבנתי: הקהילה נשארה בעינה ולא שכחה את האתר. אז כמובן שאני אמשיך לכתוב מאמרים. הם יתפרסמו כאמור בכל יום שישי, אך זה לא אומר שמידי פעם לא אפרסם פוסט קצר (כפי שעשיתי עתה). יתכן שלחלק מהקוראים יהיה קל יותר להתעדכן מטוויטר, ולכן אשלח ציוץ בכל פעם שיתפרסם פוסט חדש.

לינוקס, לאן? פרק רביעי: SolusOS

SolusOS‏ (Solus = בדידות) היא הפצה שפותחה בידי מפתח בודד: אייקי דוהרטי (Ikey Doherty -במאמר אקרא לו אייקי). אייקי הוא מפתח מוכשר שעבד בצוות הפיתוח של לינוקס מינט. הוא פיתח את Mint Backup ועבר בשלב מסויים לעבוד על Linux Mint Debian Edition) LMDE). בשלב זה התגלו חילוקי דעות קשים בינו לבין קלמנט לפברה (מייסד לינוקס מינט):

  • איקיי חשב שהדרך הטובה ביותר לפתור את בעיית גנום 3 היא לכתוב טלאי (patch) שיחזיר לגנום 3 את הפונקציונאליות שאבדה, בעוד שקלמנט דגל בגישה שצריך לבצע פיצול (fork) מלא לגנום.
  • איקיי חשב ש- LMDE צריך להתבסס על Debian Stable בעוד שקלמנט חשב שדווקא צריך להתבסס על Debian Testing

חילוקי הדעות לא נפתרו ואייקי החליט לנטוש ולפתח בעצמו הפצה חדשה: "SolusOS". ההפצה התבססה על Debian Stable 6, וכדי להתגבר על בעיית החבילות הישנות, הוא דאג לתחזק Repository אותו הוא עידכן בחבילות החשובות והשימושיות ביותר: ליברה-אופיס, פיירפוקס, Openshot, VLC ועוד …
הרעיון די מצא חן בעיני: להשתמש בבסיס של הפצה מאוד מאוד יציבה, אבל שמעודכנת בתוכנות שימושיות לעבודה היום-יומית. אייקי גם פיתח פיצרים מיוחדים, הוא דאג לשחרר קרנל מעודכן, השתמש ב- Cardapio לתפריט ההתחל, יצר Tweaks שונים כדי שחווית השימוש תהיה קלה ומהירה יותר ועוד… מבחינת שולחן העבודה אייקי רק דחה את הקץ: הוא השתמש ב- Gnome 2 הוותיקה (שהיתה ברירת המחדל ב-Debian Stable 6).

SolusOS-1.3-Eveline
היו היה: SolusOs 1.3

גם בצד הקהילתי ההפצה זכתה להצלחה די גדולה: היא קוטלגה ב- Distrowatch והתחילה לטפס במעלה הדירוג. נכתבו עליה די הרבה מאמרים וגם פודקאסטים שונים לא פסחו עליה. אני השתמשתי ב- SolusOS כמעט חצי שנה עד שהרגשתי שבעיה גדולה ממשמשת ובאה: אייקי הקדיש את כל כולו להפצה והיו לו קשיי פרנסה גדולים. התרומות שגייס בקושי מימנו את העלויות השוטפות (תחזוקת האתר וה- Repository). מידי פעם הוא היה יוצא לחופשה והקהילה הייתה צריכה להמתין עד שיחזור ויעדכן גרסאות תוכנה שונות. הוא דיבר לא פעם על הקשיים הכלכליים שהיו לו, אך לא היה לכך מענה מתאים מצד הקהילה. כש- Debian Stable התעדכנה לגרסה 7 היא אימצה לחיכה את Gnome 3. הפתרון שאייקי עבד עליו לא היה מוכן והמשתמשים נאלצו להמשיך להשתמש ב- SolusOS 1.3 הישנה. העבודה על 2.0 SolusOS קירטעה. בשלב זה נטשתי את ההפצה כי הבנתי שהכיוון שלה הוא התרסקות. אייקי די הסתבך עם הטלאים שכתב לגנום 3 (נשברו לו חדשות לבקרים) והחליט לפתע שאת SolusOS 2.0 הוא יבנה מאפס (ללא תלות במאגרי דביאן). הוא תיכנן ש- pisi יהיה מנהל החבילות בהפצה החדשה והתחיל אט אט לבנות אותה. אני כאמור כבר נטשתי, והסתבר אח"כ שההערכה שלי היתה די מדוייקת: אייקי התייאש מהפיתוח, מצא עבודה חדשה (באינטל) והחליט לסגור את הפרוייקט. חבל, עצוב, אבל זה היה צפוי.
החלטתי לכתוב על SolusOS כי יש היום הפצות רבות שמתבססות על מפתח יחיד ורובם בסיכון גבוה. גם לינוקס מינט מתבססת למעשה על מפתח יחיד (קלמנט) אבל לפחות להפצה יש מודל כלכלי ברור (שגם עובד לאורך זמן…). אבל למרות זאת, כל הכיף בלינוקס זה כשיש יכולת בחירה ואני עדיין מידי פעם אכתוב על הפצות שונות ומשונות. על אחת מהם, ומאוד מוצלחת, אכתוב בשבוע הבא.

לינוקס, לאן? פרק שלישי: Linux Mint

לאחר שנטשתי את אובונטו, השתמשתי בהפצות שונות עליהם אכתוב בסדרת המאמרים הקרובה:

  • Linux Mint
  • ּSolus OS
  • ּCrunchbang
  • ּArch

לינוקס מינט משוחררת במספר "טעמים": KDE, MATE, XFCE, CINNAMON, LMDE. אני ניסיתי את LMDE ו- CINNAMON ואליהם אתייחס במאמר זה.
כששוחררה Gnome3 הסתבר שגם קלמנט לפברה (Clement Lefebvre) מאוד לא אהב את מה שהיא הציעה (ובעיקר את מה שלא הציעה) והחליט לשפר אותה. בהתחלה הוא כתב תוסף ל- Gnome Shell שנקרא ‏‏Mint Gnome Shell Extention) MGSE) שהחזיר לשולחן העבודה את תפריט ההתחל והפאנלים המסורתיים, אבל בהמשך הוא החליט לבצע פיצול (Fork) ל- Gnome Shell וכתב את קינמון (Cinnamon).
אני משתמש בקינמון מיום פיתוחו ולדעתי הוא משתפר מגירסה לגירסה. החודש שוחררה גרסה 2.0, ולדעתי היא בשלה ומתאימה לשימוש שוטף. ברשותי ארבעה מחשבים (בבית ובעבודה) ובאחד מהם אני מריץ את Linux Mint Maya – Cinnamon Edition (ומאוד מרוצה מהבחירה). מדובר בגרסה המתבססת על אובונטו 12.04 הנתמכת לתקופה של 5 שנים (מהדורת LTS – וזאת בניגוד למהדורות הרגילות הנתמכות לתקופה של 9 חודשים).

לינוקס מינט - מהדורת קינמון
לינוקס מינט – מהדורת קינמון

מה אני אוהב ב- Linux Mint Cinnamon Edition:

  • ההפצה מלוטשת, יציבה ומתאימה לשימוש מיידי (כוללת קודקים, פלאש וכל מה שצריך לעבודה מיידית)
  • ּאפשרות להשתמש בגרסה יציבה (LTS)
  • ּיכולת להשתמש במאגרי PPA ‏של אובונטו
  • ּקהילת משתמשים גדולה (עקב ההישענות על אובונטו ניתן לקבל תמיכה גם בפורומים של אובונטו)‏
  • ּקשובה לקהילה: קלמנט משחרר גרסת RC לפני השחרור הרשמי ובאמת משתדל לפתור את כל הבאגים המדווחים אליו
  • ּמכילה מס' כלים אקסלוסיביים כגון: Mint Menu, Mint Upload, Mint Backup, Mint Stick ועוד… ‏
  • התוכנות המותקנות בברירת המחדל קולעות מאוד לטעמי
  • ּהרבה מאוד "טעמים" ואפשרויות (מבחר רחב של שולחנות עבודה) ‏

לדעתי לינוקס מינט (במהדורת קינמון) מתאימה במיוחד למשתמשים חדשים ולמשתמשים שלא רוצים "הפתעות" בשולחן העבודה (במיוחד אם בוחרים במהדורת LTS). היא חדשנית ומודרנית (בניגוד ל- MATE שמחזיר את חווית Gnome2 הישנה).

Linux Mint LMDE: הרעיון של LMDE ‏(Linux Mint Debian Edition‏)‏ היה ליצור הפצה חצי מתגלגלת עקב התבססותה על Debian Testing (במקום אובונטו). הרעיון נראה מבטיח: אחת לתקופה מסויימת להקפיא את העץ של Debian Testing, לייצב אותו, לפתור בעיות שונות שמתגלות ואז לשחרר
"חבילת עדכון": Update Pack. ה- Update ַPack היה אמור לשדרג את מערכת ההפעלה בקפיצות אחת למספר חודשים. היתרון בשימוש ב- LMDE היה ברור: התנתקות סופית מאובונטו כשההפצה משדרת יציבות וקלילות.
אני השתמשתי בהפצה קרוב לשנה (במחשב הנייד), אך בסופו של דבר נטשתי אותה מהסיבה הפשוטה שקצב העדכונים היה נמוך מידי. אני חושב שהרעיון של LMDE הוא מעולה, אבל לדעתי כרגע זה לא כ"כ מצליח בגלל מחסור בכח אדם שיבצע את הבדיקות. לדעתי, Update Pack אמור לצאת כל חודשיים/שלושה (ולא חצי שנה כפי שקרה בעדכון האחרון). בעדכון האחרון "נשברו" די הרבה מערכות של משתמשים (בגלל השדרוג הענקי, כ- 1GB, ובגלל מחסור בבודקים)

חבילת עדכונים ב- LMDE
חבילת עדכונים Update Pack ב- LMDE

מה אני לא אוהב ב- Linux Mint:

  • התבססות על מפתח יחיד. אמנם יש עוד מספר מפתחים בצוות, אבל התלות בקלמנט היא מוחלטת (לטוב ולרע…). כרגע המודל העסקי של ההפצה די מצליח: היא מגייסת תרומות בצורה עקבית (לאורך שנים) מהקהילה ומספונסרים שונים (אלפי דולרים מידי חודש) כך שלא נראה שקלמנט מתכוון לנטוש בקרוב (מה גם שעושה הרושם שהוא מאוד מהנה ממה שהוא עושה)
  • ּכנגזרת של אובונטו, הורדת התמיכה למהדורות "הרגילות" ל- 9 חודשים

אסיים את המאמר במספר מילים על קלמנט לפברה: בעבר הוא הואשם בתמיכה גלויה בפלסטינים. בהמשך הוא התנער מהפרסום ודווקא נראה משתף פעולה די יפה עם חברת Compulab הישראלית (שמשמשת כספונסרית שלו). לאחרונה הם שחררו את MintBox2. מדובר במחשב חזק ויפהפה (אם כי קצת יקר), ואולי בעתיד ארכוש אותו.

MintBox
MintBox: לינוקס מינט מותקנת במארז ממוזער ויפהפה

אז אני לא יודע מהם רחשי ליבו של קלמנט, אבל כלפי חוץ אני לא מרגיש שהוא משדר יחס מפלה כלפי ישראלים (ומאז אותו פרסום, וההכחשה שלו, הוא לא מדבר יותר על פוליטיקה)