Dosbox – המשך סקירה של משחקים ישנים.

הבטחתי לסקר משחקים נוספים ל- dosbox ובחרתי להתמקד הפעם בשני משחקים נוספים: הנסיך הפרסי ופקמן.

הנסיך הפרסי: משחק ממכר, גרפיקה "פורצת גבולות" (בזמנה) ומשחק שמאוד נהניתי לשחק בו (לפני כ- 15 שנה…). מטרת המשחק: להוביל את הנסיך הפרסי אל אהובתו שכלואה בטירה ענקית. אלא שג'אפר לא עושה לנסיך חיים קלים: הוא צריך לעבור כ- 15 שלבים, להילחם בסולטנים, לקפוץ מעל פלטפורמות שנות ועוד… המשחק כ"כ מפורסם שזה לא פלא שיש לו ערך בוויקיפדיה.

הורדה: כאן.

הנסיך הפרסי

פאקמן:

למשחק גרסאות שונות, אך הגרסה שברשותי כנראה שהיא הראשונה שיצאה… אני לא חושב שצריך להכביר מילים על המשחק הקלסי הזה, ואם כבר התקנתם את dosbox אז כל שנותר הוא להוריד את המשחק ולשחק (-:

פאקמן

הערה:
מי שאוהב את הזאנר של המשחקים הישנים מוזמן לגלוש לאתר מסע את העבר שמוקדש כולו לזאנר הזה (באתר סקירות וקבצי המשחק להורדה).

Gnome Keyring

אחד הדברים שמיד מבחינים בהם כשעוברים מאובונטו לדביאן הוא הגישה למשתמש העל: דביאן דוגלת בשיטה המסורתית (הקלדת – su וסיסמה), ואילו אובונטו משתמשת ב- sudo שמקנה למשתמש הרגיל יכולות של משתמש על לזמן מוגבל (כך שאם מבצעים ברצף משימות של מנהל על, אין צורך להקליד שוב ושוב את הסיסמה). בדביאן, בכדי למנוע הקשה חוזרת של סיסמת מנהל העל, משתמשים ב- keyring. מדובר בחבילה של Gnome שניתן להתקינה גם באובונטו שכל מטרתה לשמור חומר רגיש במחשב (בעיקר סיסמאות). keyring מאחסנת את המידע הרגיש בבסיס נתונים, ובאמצעות keyring manager ניתן לבצע הגדרות שונות. בפעם הראשונה שמפעילים אפליקצית מנהל על (למשל synaptic) דביאן מציעה לשמור את שם האפליקציה ב- keyring , וכך בתחילת כל session של משתמש המפעיל אפליקצית מנהל על יש להקליד את סיסמת ה- keyring (לאחר מכן, בכל אותו session המשתמש אינו צריך להקליד את הסיסמה). מאחר שבדביאן אפליקציות משתמש על מופעלות ע"י gksu application_name אז ההתנהגות הנ"ל תהיה תקיפה לכל האפליקציות הגרפית של מנהל המערכת.

הערות:

  • ניתן כמובן להפוך את היוצרות: כלומר שדביאן תשתמש ב- sudo ואובונטו ב- keyring אך המצב שתיארתי הוא ברירת המחדל של ההפצות הנ"ל.
  • אין ספק שמדובר בכלי נוח, אך נוחות באה בדר"כ על חשבון האבטחה.
  • סיסמת keyring יכולה להיות שונה מסיסמת מנהל העל.

keyring-manager

10 דברים שאני לא אוהב בלינוקס

napox זרק את הכפפה ואני מקיים את מה שהבטחתי לו:
כנראה שאין מערכת הפעלה מושלמת… צריך להבין: לינוקס=הקרנל שמפתח לינוס, ולא (כפי שאנשים נוטים לבלבל) התוכנות החופשיות שמגיעות עם ההפצה, ולכן קשה מאוד למצוא 10 דברים שאני לא אוהב בקרנל.
ניתן לומר שכרגע הדבר היחיד שאני לא אוהב בקרנל הוא המורכבות בקמפול קרנל חדש (משימה שעשיתי די הרבה – בעיקר בג'נטו). אבל אני צריך למצוא בכל זאת 10 דברים שאני לא אוהב בלינוקס, ולכן אכתוב על התכנות החופשיות שמגיעות עם כל הפצת לינוקס:

  1. מורכבות בקימפול קרנל (כפי שהסברתי).
  2. wine לא בשל מספיק, ולכן יש קושי בהגירה מסביבת חלונות לסביבת לינוקס (במיוחד למי שמתעקש להריץ את התוכנות החלונאיות בלינוקס).
  3. cedega (מתבסס על wine) לא בשל מספיק, ולכן יש קושי בהרצת משחקים מבוססי חלונות.
  4. תצוגת הגופנים קצת פחות איכותית בהשוואה לחלונות (ואני מתייחס לאותו הגופן, נניח אריאל).
  5. פיזור משאבי אנוש. כוח האדם מתפזר בין יותר מידי הפצות, תוכנות (לעיתים כפולות) ועוד… אם ניתן היה לרכז את כוח האדם (לפחות חלקו) במספר פרויקטים מסוים, אז איכות אותן תוכנות הייתה משתפרת. אבל זאת מהות התוכנה החופשית: הקוד פתוח וכל אחד בוחר את דרכו.
  6. חברות התוכנה משקיעות פחות בתוכנות שמיועדות ללינוקס: פיירפוקס לחלונות טוב יותר מפיירפוקס ללינוקס, כנ"ל ההתייחסות של skype ועוד…
  7. יכולת העריכה של מדיה זורמת (סרטים) ממש ירודה לעומת שפע האפשרויות שיש בחלונות.
  8. תמיכה לא מספקת בציוד היקפי (פאלם, פוקט, סורקים למינהם ועוד…). כאן בבירור האשמה ביצרני החומרה ולא בלינוקס.
  9. אין תמיכה של רוב ההפצות בחבילות universe, אלא רק בעדכוני אבטחה: נניח שבחרת בהפצה מסוימת. אם בחבילה מסוימת יהיה באג רוב הסיכויים שהוא לא יתוקן (אם הבאג הוא קריטי סביר להניח שהתיקון שלו יכנס למאגרי דביאן, אך אין סיכוי שהוא יתוקן באובונטו).
  10. התוכנות החופשיות לא תמיד באותה האיכות לעומת מקביליהן החלונאיות (אופן אופיס<->אופיס, photoshop<->gimp ועוד…).

כפי שרשמתי בפתיח: רוב הדברים לא קשורים ללינוקס (כלומר לקרנל) אלא לתוכנות החופשיות. אז למה אני בכל זאת מעדיף את לינוקס? כי יש 10 דברים לפחות שאני אוהב בלינוקס.