לינוקס, לאן? פרק ראשון: 3 Gnome

טוב, כפי שכתבתי במאמר הקודם, לא נטשתי את לינוקס בשנתיים וחצי האחרונות. ההיפך הוא הנכון! השימוש שלי בלינוקס, בבית ובעבודה, הלך וגבר. יצא לי להשתמש בהפצות שונות, התאכזבתי מפרוייקטים שונים, אך התרשמתי מאוד מאחרים. על נושאים אלו ואחרים אכתוב בשבועות הקרובים.

תחום הסביבות הגרפיות עבר די הרבה שינויים בתקופה זאת. בסדרת המאמרים הבאה (תפורסם כאמור בכל יום שישי) אסקור את השינויים שעברו הסביבות הגרפיות. Unity נולדה, Gnome 3 החליף את Gnome 2, בוצע פיצול ל-  Gnome 2 שנקרא MATE, קינמון (Cinnamon) נולדה כדי לתת מענה למאוכזבי Gnome 3 ו- Unity. ‏KDE המשיך להתקדם, XFCE השתפר ונראה כיום כתואם Gnome 2‏, Enlightenment 17 המשיך להשתפר ועוד…

בפרק הזה אתמקד בסביבה הגרפית Gnome 3:
Gnome 3 שוחררה רשמית ופרוייקט Gnome 2 ננטש. מבחינתי Gnome 3 הוא אכזבה אחת גדולה. נראה לי שהמפתחים של Gnome קצת על סמים או לפחות שותים משהו באופן קבוע… ההחלטות שלהם מוזרות ולא ברורות, והסירוס של Nautilus משקף התנהלות זאת: מידי פעם הם מחליטים להוריד עוד ועוד תכונות ממנהל הקבצים הידוע, עד שסירסו אותו לגמרי והפכו אותו לפחות שימושי ונוח. דוגמאות? הנה: ביטול יצירת קובץ חדש מ- Template, ביטול פיצול חלון ע"י מקש F3, ביטול התחברות למערכת קבצים חיצונית וזאת רק רשימה קצרה…
גם הקהילה לא ממש הבינה/קיבלה שינויים אלו, ועל כל גרסת נאוטילוס ששוחררה הם כתבו פץ' שהחזיר את הפונקציונאליות שבוטלה…

Gnome 3 ניסו ליצור סביבה גרפית אחודה שתתאים לטבלטים (מסכי טץ') ומחשבים שולחניים כאחד. נסיון זה נכשל בעיני. אין מה לעשות: טאבלט נוח בעיקר לצריכת תוכן בעוד שמחשב רגיל מתאים גם ליצירת תוכן. העבודה עם Gnome 3 מאלצת אותך לעבוד הרבה עם העכבר (אתה מוצא את עצמך משוטט הלוך וחזור, אינספור פעמים, לכיוון הפינה השמאלית העליונה רק בכדי להגיע לתפריט. נכון: אפשר לעבוד עם המקלדת ולהגיע לתפריט (מקש Super), אך גם כאן יש אילוץ בכך שעליך להשתמש בשתי הידיים ולי זה ממש לא התאים. אמנם יש הרחבות שמחזירות פונקציונאליות בדמות תפריט קבוע לפאנל העליון, אבל הצורך להשתמש בתוסף כדי שיחזיר פונקציונאליות כ"כ בסיסית הוא תמוה בעיני.

אבל לא רק השימוש בעכבר הטריד אותי. הסביבה הגרפית הרגישה כבדה ולא מספיק יציבה. ההרחבות שכתבו מפתחים שונים "נשברו" לעתים בין גרסאות שונות של Gnome 3, עד שמפתחי Gnome החליטו לאמץ לחיכם מס' הרחבות ולתחזק אותם בעצמם.
גם מערכת ההתראות והמראה הכללי של הסביבה הגרפית לא מצאה חן בעיני. לדעתי, במצטבר, לא החזקתי מעמד יותר מחודש בסביבה הזאת (למרות שבאמת ניסיתי).

גנום 3: אכזבה

 

עד כאן על Gnome 3. גם אתם מרגישים כמוני? אתם מוזמנים להגיב…
בפרק הבא (ביום שישי הבא): Unity

Hello World

וואו! שנתיים וחצי עברו מאז כתבתי את הפוסט האחרון בבלוג. לינוקס (או יותר מדוייק גנו-לינוקס) עברה די הרבה שינויים בתקופה הזאת. לצערי לא יכולתי לכתוב בבלוג ולשתף אתכם בחוויות האישיות שלי, אבל זה לא אומר שלא היה לי הרבה על מה לכתוב…

מידי פעם פנו אלי אנשים ושאלו מדוע אני לא כותב יותר. אז האמת שתמיד רציתי להמשיך בכתיבה, אבל נמנעתי מלעשות כן בגלל בעיה רפואית (יובש מטריד בעיניים).  נראה לי שעכשיו אני בהחלט יכול לנסות להמשיך במשימה (בתקווה שתהיה התעניינות מצד הקוראים).